מרבית אנשים לא שמים יעדים בחיים. לעתים בגלל שלא מאמינים שיכולים להשיג משהו, מרגישים שאין טעם, לא מודעים, לא מצאו זמן או סתם לא חשבו על זה. למרות הפופולריות שלה, גם טכניקת SMART להצבת יעדים עסקיים חכמים – לעתים קרובות לוקה בחסר. ואלה שמשתמשים בה – מזניחים אותה. למה זה קורה? ומה אפשר לעשות אחרת?
לעתים קרובות, טכניקה מפורסמת להצבת יעדים בשם SMART (ראשי תיבות Specific Measurable, Attainable, Realistic, Time-limited) מוזכרת בנימה צינית ואפילו בזילזול במקצת. מצד אחד שיטת SMART נחשבת לבסיס כמעט מובן מאליו בכל מה שקשור להצבת יעדים בעסק, מצד שני אנשים מוצאים אותה לא תמיד.. שימושית.
האם אתם מכירים את הטכניקה? שיטת SMART או יעדים חכמים – מציעה שמטרות בעסק או בחיים שאנחנו מציבים יהיו ספציפיים, ניתנים למדידה, ברי השגה, מציאותיים ותחומים בפרק זמן מסוים.
על פניו טכניקת SMART אמורה להקל עלינו – ליצור בהירות במה שאנחנו רוצים, להציב ולהגדיר את היעדים, לבנות דרך להשגתם ולמדוד באיזו מידה הצלחנו, גם עם היעדים לא הושגו במלואם.
עם כל האמור לעיל, לעתים קרובות פירוט כזה של יעדים לא עוזר, היעדים מתמסמסים ואנשים שרשמו אותם – שוכחים עליהם לגמרי.
למה זה קורה?
טו מייק א-לונג סטורי שורט, אם נתבונן, טכניקה SMART מציבה יעדים חיצוניים לחלוטין. מנוטרלים מחוויה רגשית, הסטייט (state) הפנימי שלנו, מסוגלות ולעתים יכולות קיימות שלנו. פער בין חוויה אישית ולבין הצבת יעד נחשק, דומה לפער בין רגש – חוויה או שיעור קומה אישי שלנו לבין מה שהיינו רוצים שיהיה לנו, הדמיון שלנו.
כשיש פער בין שעור קומה נוכחי לבין יעדים גדולים שאנחנו מציבים לעצמנו (גם אם הם נראים על פניהם כברי השגה בטווח קצר, בינוני או רחוק) – נוצר נתק בין החוויה האישית (מה מגיע ומה לא מגיע לי) לבין החלומות שלנו.
לכן הצבת יעדים בשיטה SMART יכולה ליצור אכזבה, תסכול וקונפליקט פנימי. כשהמטרות הופכות לציפיות שלנו, והציפיות לא פוגשות את המציאות – אנחנו מתאכזבים והאנרגיה האישית שלנו יורדת.
מדובר במעגל קסמים שלעתים קשה לצאת ממנו.
למה בכלל חשוב לשים מטרות בחיים?
על פי מחקרים מדעים מטרות שאנחנו שמים לעצמנו בחיים מעצבים את התפיסה שלנו. מטרה היא דבר שממקד את תשומת הלב שלנו ומברר מבין פיסות מידע הרבות בהן אנו מוקפים ביומיום שלנו – על מה חשוב לשים לב, מה שייך ומה יכול פחות לשמש אותנו בהשגת דברים שנחוצים לנו.
גם ב-NLP ההנחה המוכרת perception is projection כלומר התפיסה שלנו מגדירה את מה שנראה במציאות החיים שלנו או נשליך עליה – מתבססת על עיקרון זה.
למעשה כל יעד שאנו מציבים לעצמנו הוא פרי תוצאה של צרכים או רצונות שלנו. באופן מודע או לא מודע אנשים רוצים וצריכים דברים שונים. מסיבה זאת הם מונעים לטובת מימוש של אותם הצרכים והרצונות שלהם.
יעד מבחינה זאת הוא מיצג "עתידי" של מילוי על הצורך שקיים כאן ועכשיו. לפי תאוריה של מערכות פונקציונליות, כל מערכת מונעת מצורך כלשהו ובסופו של הדבר משיגה את המילוי שלה.
סיבה טובה לשים מטרות ויעדים בחיים – היא להפוך את התהליך הפנימי שקורה לנו ממילא – למשהו שנהיה מודעים אליו. לעתים אנחנו מודעים לצרכים שלנו, ולעתים מנוהלים על ידי דחפים או רצונות שמודעים פחות. תהליך של הצבת יעדים יכול למקד את תשומת הלב שלנו על מה שבאמת חשוב, לעשות בירור פנימי ולתעדף דברים. מה שהיינו פחות מודעים אליו, יכול "לצאת לאור" ולעתים למנוע קונפליקטים פנימיים מיותרים שכרוכים ברצונות סותרים.
מהמקום הזה הצבת יעדים בחיים לאו דווקא ממקמת אותנו על רצף של אנשים שאפתניים או ח"ו הופכת אותנו לאנשים אינטרסנטיים. אלא יכולה לעשות סדר בחיים שלנו, ליצור מיקוד, להבדיל בין עיקר לתפל ולבנות דרך פעולה למימוש והגשמה עצמית.
איך לשים יעדים בחיים שמתממשים מעצמם?
קיים פער בין הצבת יעדים לפי שיטת SMART לבין אופן שאנשים פועלים, שמים לעצמם מטרות ומשיגים אותן בחיים.
הסיבה לכך שהצבת יעדים לפי שיטה זו לא מתממשת היא שאנחנו שמים יעדים חיצוניים, בלי לעשות שינוי מתאים מבפנים. כשנוצר פער בין החוויה הפנימית לבין דברים החיצוניים שאנחנו רוצים, הפנימיות שלנו מנצחת, והחיים בחוץ נשארים ללא שינוי.
רוברט דילטס פיתח מודל בשם רמות לוגיות של תרפיה. מודל זה הפך לאחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים של NLP. גם בזכות הפשטות וגם בזכות מולטי-דיספציפלינריות שלו. אפשר להתאים את המודל לתחומים שונים בחיים.
אני רוצה להזמין אותכם למסע קצר אך משמעותי, צעד אחרי צעד לעבור ביחד איתי על כל שלב במודל זה וליצור שינויים פנימיים שמשליכים על הסביבה החיצונית שלכם. תוצאה סבירה של שינויים כאלו היא שדברים שאתם חולמים עליהם יתגשמו בקלות וללא מאמץ. כמעט מעצמם בחיים שלכם.
כי ברגע שאתם יוצרים שינוי בפנים, הוא מקרין החוצה. והחיים שלכם משתנים גם הם.
אז איך עושים את זה?
פירמידה של רוברט דילטס מונה כמה רמות. יש המונים 5 או 6 רמות, ויש שמגיעים אפילו ל-9. העיקריים שבהן – (1) סביבה (מציאות פיזית גשמית שמסביב לנו), (2) התנהגות (הרגלים, דפוסי התנהגות ופעולה שלנו), (3) כישורים (מיומנויות שלמדנו, דברים שאנחנו עושים לצד הטוב ביותר), (4) אמונות וערכים (במה אנחנו מאמינים ומה חשוב לנו, למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים), (5) זהות, (פונקציה או תפקיד שאנחנו בוחרים למלא בחיים), ולבסוף, (6) ייעוד או mission – שליחות שאדם בוחר לחיות למענה בעולם.
לפי מודל זה יש סך הכל 6 שלבים במסע שלנו. כשאנחנו מפרקים את האני הפנימי שלנו, אנחנו נפגשים עם האמונות, דפוסי התנהלות היומיומיים שלנו, ערכים שמניעים אותנו ואפילו הזהות או תפקיד מרכזי שלקחנו על עצמנו במשחק החיים. לכן חשוב לגעת בכל רמה של אישיות ולאפיין את עצמנו בכל שלב שכזה, כדי להגדיר את עצמנו מחדש.
במדריך הבא, אני מזמין אותכם לעשות את המסע ביחד איתי. דפי עבודה שתקבלו וסרטוני הדרכה שתצפו בהם, יעזרו לכם לעשות את המסע בכוחות עצמכם ובקצב שהכי מתאים לכם. המדריך ממש קצר, בלי יותר מדי בילבולי מוח ומאד ממוקד. בעזרת כלי עבודה זה תוכלו לעשות את השינוי מתי שתחליטו ולעדכן את הגרסה שלכם מדי תקופה, כי הוא נשאר אצלכם כל עוד תחפצו בזה.
רוצים לקבל פרטים? רכשו את המדריך בקישור הזה וקבלו גישה מלאה לכל התכנים